מי הוא החותם?
לדאבון לבם של הגרפולוגים, היום רוב המכתבים מודפסים ורק החתימה היא הסימן האישי, המזהה את הכותב. לעתים חתימה מעוררת תגובות ספונטאניות כגון: "איזו חתימה מוזרה" או "איזה חתימה מסובכת" ולפעמים: "הא, איזו חתימה יפה". אנשים לא נשארים אדישים כלפי החתימה- דבר שמצביע בעקיפין על אישיות הכותב ולא רק על זהותו.
האם אפשר על-סמך חתימה בלבד להכיר את אופיו של הכותב? במידה מסוימת כן. אומנם אי אפשר להכיר את אישיותו במלואה, אך אפשר להבחין במספר תכונותיו החשובות, כגון הדימוי העצמי שלו. אנו חשים, באופן אינטואיטיבי, כשברצונו של החותם להרשים, או ההפך, להימנע מלמשוך תשומת-לב. אנו גם חשים לפעמים איום מצד החותם, או להפך, מרגישים שהוא אדם ידידותי ונוח.
ישנם אנשים שאומרים: " אין לי חתימה", כאילו צריכים להתנצל על כך. הם מתכוונים לכך שחתימתם נראית בדיוק כמו הכתב. מי שחותם כך הוא אדם המתנהג בטבעיות ואינו מנסה לשחק תפקיד שלא מתאים לאופיו האמיתי. הוא גלוי לב וחסר יומרות, תכונות שהן חיוביות בהחלט.
לעתים קרובות נתקלים בחתימות בלתי ברורות. אם תשאלו את החותם מדוע חתם כך, יענה, קרוב לוודאי, שאין לו זמן לחתום ברור. לא תמיד זאת הסיבה האמיתית, על אף שהחותם בעצמו מאמין בכך. יש אנשים שחתימתם היא "קשקוש", גם כשהם לא חותמים על הרבה מסמכים. לעומתם יש אנשים שחתימתם ברורה, על אף שהם חותמים לעתים קרובות. אלה שחותמים לא ברור כאילו מעדיפים שלא להזדהות. אדם שמתלבט, או שאינו ממש בטוח במה שהוא כתב, או חושש מאחריות שלקח על עצמו, יכתוב לא ברור. אנשים שלוקחים אחריות מלאה על מעשיהם חותמים ברור.
לפעמים אנשים מסגלים לעצמם חתימה שאינה מתאימה לאופיים, אלא היא "תדמית", אותה היו רוצים להציג כלפי חוץ. חתימה ששונה מהכתב בגודלה או בצורתה, מאפיינת אנשים שרוצים לעשות רושם, שהוא לא לגמרי תואם את אישיותם. במקרה כזה האמת נמצאת בכתב היד והחתימה היא "הצגה" לטובת קהל. (במקרה הזה- הקוראים).
יש חתימות בהן האות הראשונה גדולה, בולטת ויפה במיוחד. הדבר דומה לאורח שנכנס לחדר מלא אנשים ומשתדל למשוך תשומת לב ולהרשים את כולם. חתימה מסוג זה מאפיינת במיוחד פוליטיקאים, שחקנים ואנשי תקשורת, כלומר אנשים שמופעים תכופות מול קהל. אנשים כאלה חייבים להתבלט ולהרשים כדי להצליח ולכן סיגלו לעצמם התנהגות מסוימת, המתבטאת גם בחתימתם .
חתימה גדולה, יפה, מקורית ומושכת תשומת-לב אומרת: "אני פה, שימו לב אלי ותראו כמה אני מיוחד". לעומתה חתימה קטנה וצפופה אומרת ביישנות ומופנמות, כאילו שהכותב מנסה להסתתר מהעין. תשוו, למשל, את חתימתו של פראנץ קפקא, סופר גדול ואיש מופנם וביישן, שחתימתו קטנה וצנועה, כאילו מנסה להיבלע בקצה הנייר, לחתימתו של לורנס אוליבייה, השחקן הבריטי המפורסם, שחתימתו ציורית, יפה ומאד מיוחדת.
חתימה מייצגת את מה שאדם חושב על מעמדו ועל חשיבותו בציבור. חתימה מצטמקת כשהאדם מרגיש שנכשל ונעשית גדולה ומודגשת כשהוא חושב שהצליח. לדוגמה, ראו את התפתחות החתימות של בן גוריון. שימו לב לשינויים שחלו בהן מחתימתו הצנועה כשהיה בן – 20, דרך החתימה הגדולה והמודגשת בין שנות הארבעים שלו ועד שנתו השישים וחמש, ולחתימה המצומקת בסוף חייו. את החתימה האחרונה חתם כאשר נכשל במאבקיו ופרש מושפל ומנוצח לשדה בוקר.
חתימה מודגשת אומרת "אני חשוב". אנחנו נוהגים להדגיש דבר חשוב וככה גם נוהג החותם. אנשים בדרך כלל, מדגישים את שמם אחרי שהגיעו לתפקיד בכיר וסמכותי. כך גם בן גוריון התחיל להדגיש את חתימתו רק בסביבות גיל 40, כשהגיע למעמד של ראש ההסתדרות. לפני כן הוא לא חשב, כנראה, שהוא בעל עמדה קובעת.
כאמור, חתימה מייצגת, בין היתר, את מה שאדם חושב על עצמו ומה שהוא מרגיש כלפי מעמדו ותדמיתו בציבור. לכן פענוחה יכול לעזור בהבחנת ציפיותיו. למי שיבוא עמו במגע כדאי להיות מודע לכך.
